|
|
חזרתי הביתה לפני מספר ימים חזרתי לביקור בשכונת נעוריי, במקום שגדלתי בו. לקחתי איתי את ילדיי ובהתלהבות רבה שחזרתי להם כל פרט ופרט מהמשחקים וההווי של ילדותי. לצד שיפוצים ושיפורים קטנים שנעשו במקום, הרוב נשאר בדיוק כפי שהיה, כאילו שהשנים לא נגעו בדבר. עלינו במעלית לקומה שישית שבה גרתי ואז ירדנו במדרגות קומה קומה והצבעתי על הדלתות השונות שבהם חברי הילדות שלי גרו. סיפרתי להם כיצד היינו יושבים על המדרגות ומבלים שעות בתוך רגעי האינסוף של הילדות. לאחר מכן עברנו למגרש המשחקים, זה היה בשעות הערביים ולכמה רגעים שכחתי שעברו שנים, יכולתי לשמוע את קולות חבריי שמשחקים בנדנדות השונות...נזכרתי איך טיפסנו על עץ התות הגדול שעדיין ניצב באותו המקום כאילו שאין לו לאן ללכת...הבטתי בחלון ביתי ודמיינתי שעוד מעט אני עולה הביתה. אינני יודע אם עשית טיול שורשים שכזה, אך ההרגשה של החזרה למקום הילדות עושה משהו מיוחד... נזכרתי בשיר המקסים "ביקור מולדת" של יונתן גפן בביצוע של דויד ברוזה: לצפייה בקליפ
"חזרתי הביתה אחרי עשרים שנה הפזמון של השיר בעצם אומר הכל, יונתן גפן ממש הצליח לתפוס את החוויה. הכל נראה ממבט ראשון אותו הדבר בדיוק, אך חסר משהו שהוא בעצם התמצית של חווית הילדות והוא התחושה הפנימית המיוחדת שמלווה אותה. זה משהו מיוחד וזורם, זהו פשוט קסם. האבנים עצמן לא אומרות דבר, אך הזיכרון והרגש שקשורים אליהן אומרים הרבה. הבנתי שמה שעשה את חווית הילדות למה שהיא הייתה היא הרוח התמימה והנקייה שהייתה לכולנו, לכל הילדים. הייתה מעין תחושה של אינסוף באוויר לאורך כל תקופת הילדות. הבטנו על העולם דרך עיניים אחרות, פחות מחושבות, יותר חוות, ספגנו את החוויה במסך LCD רחב ובשידור של HD (איכות גבוהה). אז מה לאורך השנים משתנה בעצם, היכן הילדות נגמרת? האם היא בכלל נגמרת? הילדות מתבטאת בכמה מאפיינים שעושים את הקסם: פחות מודעות או דאגה לזמן. תחושה של ביטחון, שיש מי שדואג לך ואתה יכול להיות עצמך. פחות לחשוב, יותר לחוות, יותר לעשות. לחקור דברים מנקודת מבט חדשה, מתוך סקרנות ובגישה התחלתית. כל דבר הוא משחק, להפוך כל דבר למהנה ויצירתי, אם זה לא כיף, לא לעשות את זה או להפוך את זה לכיף. אינטראקציה חברתית עם חברים בעלי תחומי עניין דומים ופתיחות להכיר אנשים חדשים. לקום בבוקר עם הרגשה שהולך להיות יום נפלא, לראות את קרני השמש שחודרות דרך התריסים, להקשיב לציוצי הבוקר של הציפורים ולהתמלא באנרגיה של שינה טובה, להרגיש שהולך להיות יום כיפי. ובלילה לשכב לישון לאחר שחוויות היום הזה מילאו אותך באנרגיה של התלהבות ושמחה, לצפות לבוקר של מחר ולהתחיל עוד יום שיעלה ביופיו על היום הקודם. ללמוד משהו חדש ומעניין בפעם הראשונה, להבין אותו ולהיות מרוצה מהמידע שנרכש. ליהנות מהשגרה היומית ומהדברים הקטנים שמרכיבים אותה. לקפץ מרגע אחד של הנאה לשני דרך דברים קטנים ומשמחים. לקרוא ספרים מרתקים ולהשתתף באופן פעיל בעלילה בעזרת הדמיון המפותח שיש לך. להתרגש מהמילים ולחוות אותן כחוויות אמיתיות, עולם שלם וקסום שנפתח לפניך דרך דלת הדמיון. להאמין שהכל אפשרי, הכל פתוח ושאתה מסוגל להיות ולעשות הכל. להיות במצב של חוסר וודאות מבורך, לזרום בקצב החיים ולמרות שאינך יודע מה נושא איתו המחר או הרגע הבא, אתה בטוח שהכל פה לטובה, שדברים נפלאים מחכים לך בהמשך. ובעיקר לסמוך על החיים, לחיות בתחושה שאתה מוגן, שאתה בטוח, שהכל בסדר ותמיד הכל יהיה בסדר מפני שהוריך ומשפחתך ואלוהים דואגים לך ונותנים לך גיבוי בכל מה שתעשה ולאן שרק תפנה. זהו עולמו הקסום של ילד, זוהי התחושה שהדרך שלפניך פתוחה והכל באמת ובתמים בסדר כפי שהוא. תחושה שקיבלת מתנה והכל מופלא כפי שהוא. אם תעבור שוב על הרשימה שזה עתה קראת, תגלה שאין שום סיבה שלא תחווה את גישת הילדות הזאת גם עכשיו, בכל גיל ובכל מקום שבו אתה נמצא כעת, מפני שכפי שאמרתי בהתחלה, זה לא המדרגות וזה לא האבנים וזה לא הנדנדות שעשו את הילדות שלך לנפלאה, זאת הגישה האותנטית והטבעית שחיית בה, זה אפילו לא הילדים שגדלו איתך, זה משהו שהגיע מתוכך. אתה יצרת את האווירה הקסומה הזאת, היא באה מתוכך. יש את האמרה המפורסמת שאומרת "פחות זה יותר" והאמרה הזאת נכונה. פחות עומס מחשבתי, פחות חישובים, פחות דאגות, שווה יותר זרימה, יותר כיף, יותר אנרגיה, יותר לסמוך, יותר להרגיש טוב, יותר לחיות כאן ועכשיו וליהנות מהחיים עצמם כפי שהם בנקודת הזמן והמקום שבהם אתה נמצא כעת, בחוסר וודאות מבורך. מאת אלכס זיו – יוצר מציאות
הספרים האלקטרוניים מרחיבים את הידע על הנושא בעזרת דוגמאות ותרגילים פרקטיים. שירות האימון האישי הטלפוני של אתר הסוד נותן לך את הכלים לנווט את המחשבה, לנווט את חייך.
|
