מאמרים                                                                                                                                  שלח את המאמר לחבר  שלח לחבר
                                                                

 

אלוהים, איך אני יכול לעזור לך?

 

אתמול צפיתי בהקלטה של אופרה ווינפרי שבה היא מראיינת את משפחת סמית' (וויל, ג'יידן וכל החבר'ה)

 

באחד מהקטעים וויל דיבר על הרעיון שבאנו לכאן כדי להוסיף משהו, כדי לתרום ולשפר את חייהם של האחרים, החל ממשפחתנו, השכונה שלנו, הקהילה שלנו וכך הלאה כלפי כל שאר העולם, ושחינכו אותו תמיד לשרת מטרה גדולה יותר מעצמו.

 

אופרה הסכימה ואמרה שזאת התפילה היומית שלה, הבקשה שישתמשו בה כדי לשרת מטרה גדולה יותר.

 

קצת לאחר התוכנית, המחשבה שלי שחזרה את הדיאלוג הזה ולפתע נזכרתי שגם אני השתמשתי באופן אינטואיטיבי בגישה הזאת, והרבה.

 

לפני שאתן לכם את הדוגמה האישית שלי כדי שתבינו...הנה ציטוט של אופרה שמסביר את הרעיון הזה היטב:

 

"ככל שאני נזכרת לאחור, התפילה שלי הייתה זהה:

 

השתמש בי, אלוהים. הראה לי כיצד לקחת את מי שאני, מי שאני רוצה להיות, ומה שאני יכולה לעשות, ולהשתמש בזה למטרה  גדולה יותר ממני.

 

כולנו זקוקים לחזון עבור חיינו ואפילו כשאנחנו עובדים כדי להשיג את החזון, אנחנו חייבים להיכנע לכוח אשר גדול יותר ממה שאנחנו יודעים. זהו אחד העקרונות שמגדירים את חיי שאני אוהבת לשתף:

 

אלוהים יכול לחלום חלום גדול יותר עבורך מאשר איי פעם תוכל לחלום עבור עצמך. הצלחה מגיעה כשאתה נכנע לחלום הזה ונותן לו להוביל אותך למקום הטוב ביותר הבא."

 

חזרה אליי...

 

הנה הסיפור שלי:

 

לפני כ 5 שנים הייתי הולך בכל בוקר בשעה 6:00 למכון הכושר.

 

לאחר שעה של אימון, ודרך אגב כפי שכבר הזכרתי בכמה מאמרים, הצד הגופני של האימון הוא רק תירוץ כדי לאמן את הצד הרוחני שלי, במהלך האימון אני מתפלל...תפילות של הכרת תודה ומתרגל את הדמיון שלי.

 

בגלל שמכון הכושר נמצא ממש על קו החוף של הים, הייתי יוצא לאחר האימון ועומד מול הים ככה על במה כזאת ומשקיף מהגובה על קו האופק הפתוח של הים.

 

הייתי פשוט מתבונן ומתמזג עם הים בדמיון...ואז הייתי מפנה מילות תודה לאלוהים, פשוט מודה על הכל, ותוך כדי הזרימה של הכרת התודה על כל הדברים שבחיי, הייתי מגיע לנקודת שיא שבה הייתי מתעורר למודעות שיש לי כבר הכל, והדבר הטבעי הבא היה לשאול את אלוהים כיצד אני יכול להשיב לו תודה?

 

וזאת מבחינתי ההרגשה האמיתית של עושר. כשאתה מרגיש שיש לך כבר הכל וכל מה שאתה רוצה זה להחזיר תודה.

 

וזה לא משנה כמה רכוש או כסף יש לך, אם יש לך את הגישה הזאת, אתה האיש הכי עשיר בעולם.

 

ואז מתוך הספונטניות של הרגע הזה אמרתי:

 

אלוהים, הגוף שלי, המחשבה, הנשמה...כל אלה הם שלך.

 

אני מבקש שתוביל ותנחה את המחשבה, הגוף והנשמה שלי כדי לעזור לך לעשות טוב.

 

ואז באה השאלה הישירה שהיא השיא של החוויה הזאת:

 

"אלוהים, איך אני יכול לעזור לך?"

 

הייתה עוצמה בלתי מוסברת לשאלה הזאת, מפני שהיא הגיעה בשיא של הכרת התודה והרגשת העילוי.

 

אחרי השאלה הזאת הייתי פשוט משתתק ומתבונן, כאילו מחכה לתשובה...

 

הרבה פעמים החוויה הייתה מלווה בדמעות של שמחה.

 

קשה לתאר את העוצמה הרוחנית של החוויה הזאת.

 

הייתי חוזר על התפילה הזאת מול הים בכל בוקר.

 

וזאת לא הייתה מניפולציה כלשהיא או איזו טכניקה שלמדתי כדי לעזור לי להשיג משהו.

 

זה בא מהמקום הכי טהור שאפשר.

 

ואתמול כששמעתי שאופרה שואלת שאלה דומה בכל יום, זה הוביל אותי למחשבה שאולי בזכות הבקשה הזאת, העניינים התגלגלו להם כך שדרך האתר והמאמרים והמוצרים שלי הצלחתי לעזור לכלכך הרבה אנשים.

 

מפני שזה אלוהים שפועל דרכי בדרכים המיוחדות שלו ואני משמש כערוץ שמאפשר את זה.

 

היופי שבתפילה הזאת הוא שתמיד אלוהים מוצא את הדרכים שהכי מתואמות אתנו כדי לאפשר את הטוב שלו, על פי הכישרון המיוחד שבאנו אתו לעולם.

 

אני כל הזמן שואל את עצמי ולא מבין...איך הגעתי בכלל לכתיבת מאמרים להמונים?

 

לפתע הבנתי שזאת התוצאה של מה שביקשתי אז בכל בוקר בים...

 

שאלתי את אלוהים, איך אני יכול לעזור לך?

 

והנה התשובה.

 

העניין הוא שזה חייב לבוא מתוך גישה של הכרת תודה.

 

מתוך מלאות רוחנית, מתוך ההבחנה שבאמת יש לך הכל ולא חסר לך כלום גם אם אין לך הרבה כסף או רכוש או השפעה.

 

והמעניין הוא שכשאתה מגיע להבחנה שבאמת יש לך הכל וכל מה שאתה רוצה זה למצוא דרך להודות על כך לאלוהים על ידי עשייה מסוימת, השפע מתחיל לבוא אליך כתוצר לוואי.

 

וכשאני אומר שפע, אני מתכוון לכך שלא יהיה חסר לך באמת דבר בחיים. ומעל הכל יהיה לך עושר רוחני וסיפוק ממה שאתה עושה.

 

מכיוון שאתה מאפשר את אלוהים, מכיוון שאתה לובש גישה של מלך ולא של קבצן.

 

אם אתה רוצה לצאת למסע שבו אלוהים מוליך אותך בדרכיו כדי לפזר את הפרחים והמתנות שלו בעולם, זאת הגישה, זאת התפילה.

 

האדם הכי עשיר בעולם הוא לא זה שיש לו הכי הרבה כסף, אלא זה האדם שמרגיש שיש לו כבר הכל ובעקבות זה, באופן טבעי, מתעורר בו רצון חזק לתת לאלוהים בחזרה, להיות לערוץ אנושי עבורו בעולם.

 

ובמקום להיות לאחד שכל הזמן מרגיש שחסר לו משהו, ולבקש ולקוות שהוא יקבל את זה, להפוך לאחד שמרגיש  שיש לו הכל כבר עכשיו, מפני שהוא מחובר בנשמתו ונשימתו למקור השפע האינסופי האחד שקיים בעולם.

 

שימו לב! זאת לא גישה של "יש לי הכל ולכן אני מסודר ואני לא אעשה עכשיו כלום מלבד ליהנות עבור עצמי" אלא זאת גישה של "יש לי הכל, תודה, תודה, תודה! עכשיו אני רוצה לתת בחזרה."

 

זה עושר אמיתי, וכשאתה מרגיש עושר שכזה, אתה מבורך ובאופן טבעי מבקש לברך אחרים.

 

מי שרוצה להתנסות בשאלה המיוחדת הזאת מוזמן...

 

אך שימו לב,

 

אי אפשר לחקות, או לזייף את האיכות הרוחנית הזאת, ומגיעים אליה דרך שביל אחד בלבד, והוא:

 

הכרת תודה טהורה שבאה מתוך התעוררות לכך שלא חסר לך דבר ויש לך הכל כבר עכשיו, ואז מגיעה תחושה שעולה מבפנים שגורמת לך לרצות לתת לאלוהים בחזרה על ידי כך שתאפשר לו לתת לעולם את המתנות שלו דרכך.

 

היופי נמצא בכך שמהרגע שאתה מאפשר את זה מתוכך, כוח גדול יותר מתחיל לנהל את עניינך ולהוביל אותך למקומות הנכונים, בזמנים הנכונים, דרך היכולות הנכונות והמידע המתאים, עד שלפתע זה פשוט קורה...

 

מאת אלכס זיו - יוצר מציאות

שיתוף     שלח את המאמר לחבר שליחה לחברים

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

שלח את המאמר לחבר שלח לחבר