|
|
מאמרים > הסבל
הוא מתנה
הסבל הוא מתנה רמות הסבל השונות שאנחנו חווים במהלך חיינו הן מתנה נפלאה מאלוהים. וודאי אתם שואלים עכשיו...מתנה? כן, זאת מתנה נפלאה וחיונית ביותר לחיים תקינים ומאושרים. הסבל חיוני לחיים תקינים? טוב עכשיו זה כבר מבלבל, נכון? העניין הוא כזה... תאר לעצמך לרגע שהסבל לא היה קיים, כלומר כשאתה נמצא לדוגמא במצב שבו חייך אינם זזים לאף מקום, אינך ממצה אפילו טיפה מהפוטנציאל שטמון בך, ואתה מרגיש נוח עם זה. אתה קם מתי שבא לך, אינך תורם באמצעות שירות כלשהוא לחברה ולמשפחתך או לעצמך, אך אתה מרגיש בסדר עם זה... אתה אפילו לא אוכל ושותה באופן מסודר ובריא וגופך מתחיל לאבד מחיוניותו ומרמת תפקודיו התקינים ואילו אתה מרגיש ממש בסדר עם זה, אפילו לא טיפת סבל קטנטנה. כמה זמן לדעתך תוכל לשרוד במצב שכזה? לא הרבה. ובכן, מה גורם לך כן להמשיך לחיות, מה גורם לך להתקדם בחייך ולהרגיש מאושר? ניחשת נכון, ימי הסבל האלה, הימים האלה שמלאים בבאסה. הימים שבהם נמאס לך מהכול, הימים שאינך מרגיש טוב, הימים שבהם הכל נראה חסר משמעות ולא מתקדם לשום כיוון...הם המתנה הגדולה שלך מאלוהים. הם חבל המשיכה שלך לצד האחר...לצד הטוב של החיים - לצד האלוהי שלהם! חופש הבחירה שקיבלת וחופש המחשבה גורם לך לפעמים לסטות מהדרך, אך אל דאגה, התבונה האינסופית של אלוהים יצרה בתוכך מעין חבל הצלה ממצבים שכאלה בדמות הסבל. כשאתה סוטה קצת מהמסלול זה מתחיל להציק טיפה, אם אתה לא שם לב לסימנים וממשיך להעמיק לתוך השביל הלא נכון, אתה מקבל איזו עקיצה קטנה שמתחילה לכאוב, ואם אתה ממש לא שם לב לסימנים וצועד "דוך" לתוך האזור המסוכן, הסבל נהיה כלכך גדול שזה כבר בלתי אפשרי עבורך להתעלם ממנו, אתה הופך לעבד של סבלך, אינך יכול להתקדם הלאה, אתה רק רוצה קצת נחת, פתאום יום שגרתי לגמרי, אפילו משעמם ביותר, ללא פעילות מיוחדת הופך למשהו נשגב...למטרה. אתה רק רוצה להיפטר מהסבל ולחוות יום שגרתי רגיל ככל האנשים שמהלכים להם ברחוב. מצב שכזה מצביע שממש לא הבנת את הרמזים שקיבלת לגבי הסטייה מהמסלול ואתה צועד היי שם במסלול משלך שאינו מוביל לשום מקום, מנותק מהמסלול הטבעי של החיים. אם אינך מתעורר לבד מרמזים, אל תדאג – אתה תתעורר! באופן ודאי כך או אחרת. זהו בדיוק תפקידו של הסבל בחייך – לעזור לך להתעורר. אולי אתה לא מצליח לזהות את זה מייד, אך בכל פעם שאתה מרגיש שפוף וכפוף ונושא את כל כובדו של העולם על גבך...נזרק לידך חבל משיכה שמימי להצלה. אתה שוחה נגד הזרם בנהר גועש , בועט וצורח ולפעמים מוכן אפילו להרפות מהמאמץ ולפתע אתה מגלה את חבל המשיכה שמוצא לך, אתה אוחז בחבל הזה ומתחיל למשוך ולמשוך עד שאתה מוצא את עצמך יבש ונקי עומד על מקום גבוה על פני האדמה ומחייך אל העולם. השמש האירה לך שוב את פניה! יצאת מהמשברון ואתה אפילו יותר מחוזק מבעבר. בכל פעם שאתה סובל, עליך לזכור שסטית מהמסלול ושהסבל הוא חבל משיכה שבעזרתו אתה יכול לעלות שנית על המסלול ואפילו לצאת עם איזו תובנה או שתיים שיקדמו אותך למקום טוב יותר בחייך. אלוהים אף פעם לא נותן רק מתנה אחת, הוא נותן אינסוף מתנות...השאלה כמה מתנות הידיים שלך (המודעות שלך) מסוגלות לאסוף מהשלל הרב שמוצא לפניך? כשאתה מרגיש שנסחפת הצידה מהגדה של הטוב, השתמש בחבל המשיכה שנזרק לעברך, דרכו תוכל לחזור למסלולך במהירות. אל תתנגד לתחושות השליליות, הן לא האויב שלך, הן חבר יקר וטוב. הן הכרוז מהצד הטוב שבא להודיע לך שסטית מהדרך ושיש דרך חזרה – תמיד. כל עוד יש סוג של סבל שמציק לך, יש לך דרך חזרה, הסבל עצמו הוא האינדיקציה לכך שיש לך אפשרות לחזור חזרה למסלול. אם לא היית סובל, לא הייתה תקווה עבורך, אך בזכות ההתראות של הסבל, ניתנת לך הזדמנות נוספת, שוב ושוב...בזכות האהבה האלוהית שקיימת בך ובעולם. מה שנכון לגבי אנשים נכון גם לגבי מדינות ולגבי העוני והזיהום והתחממות כדור הארץ ולגבי כל סבל אחר שהעולם סובל כקבוצה גלובלית או שמדינה סובלת כקבוצה מקומית. הסבל הוא חבל המשיכה שלנו לדרכו של אלוהים, לדרך הטובה, לדרך ההרמונית של היקום, לשלום, לאהבה ולאושר הנצחי. הסבל מראה לנו שסטינו מהדרך והוא גם מודיע לנו שיש תקווה לכולנו, אחרת כפי שהסברתי, הסבל לא היה קיים והכל היה יורד לטמיון מהר מאוד. עלינו לאמץ את הסבל כחבל הצלה, כהזדמנות לחזור ולחיות בשלום ובשלווה עם עצמנו ועם שאר העולם. וגם אם מדינות העולם אינן מודעות לכך, הסבל יגרום להן לשינויים ולשיפורים בעל כורחם. חבל מאוד שהסבל בעולם הוא המנוע העיקרי לשינוי ולא חזון של אנשים דגולים שמידי פעם צצים על פני הפלנטה, אך תודה לאלוהים על הסבל, בלעדיו לא היינו מתעוררים לשום שינוי חיובי מבחינה גלובלית. הדרך האינטליגנטית היא להיות מודעים לעקצוצים הקטנים, לרמזים הקטנים שמצביעים על סטייה מהדרך ולא להגיע למצבים קיצוניים שבהם אין ברירה, והדבר היחיד שנשאר להתרכז בו במלוא הכוח הוא להקל על הסבל בכל דרך שהיא, זאת היא הדרך הלא אינטליגנטית שרבים מהאנשים והמדינות פועלים לפיה, הם נרדמים לרמזים עד שהסבל שופך עליהם דלי של מים קרים על הפנים ומעיר אותם מהתרדמה של ארץ ה – "לא-אכפת לי". הרבה מבעיות העולם יכלו להיעלם לו היינו שמים לב לרמזים הקטנים והיינו מטפלים בבעיות כל עוד הן קטנות, היינו פשוט עושים צעד קטן אחורה ומתקנים את המצב. אך עדיין יש תקווה, החבל עדיין נמצא ליד רגלינו, מחכה שנרים אותו...ומי מושך אותו מהצד השני? אלוהים הטוב. כל השבילים והדרכים מובילים לאחד הטוב, לאור של העולם. עלינו לתפוס את החבל ולחזור חזרה למסלול הנכון, להבין שסטינו ולהשתמש בסבל כחבל משיכה שיחזיר אותנו למסלול הנכון. מה עליי לעשות כשאני מזהה סבל? כשאתה מזהה סבל תדע שהוא סמל, ראה אותו כסמל לסטייה מהדרך ההרמונית של החיים. הסתכל פנימה לתוך הסבל ותגלה חבל משיכה שיוביל אותך חזרה למסלול ההנאה והטוב של החיים. ולהסתכל פנימה זה אומר, להתבונן! לא להתנגד – רק להתבונן. עליך להתבונן בצורה נקייה לתוך מהות הסבל ולחכות לתובנה שתחזיר אותך חזרה ואפילו תקדם אותך מרחק שכזה שלא היית מסוגל להתקדם אליו אלמלא נדיבות הסבל. ייתכן ועכשיו משהו מטריד אותך וגורם לך לסבל...כל אחד חווה סבל ברמה אישית משלו, לאחד, לעמוד בתור בדואר זה סוג של סבל, לאחר זה לגור בדירה ללא מזגן, ולמישהו אחר זה בן או בת הזוג או השכנים או החברים לעבודה או הנהגים בכבישים או נותני השירות למיניהם...או המטלות היומיות שלהם או כל דבר אחר תחת השמש... רמות הסבל שאנחנו חווים הן אינדיווידואליות לנו ולכן אין מה להשוות אחד עם השני. יש רק לזכור שהסבל הוא מתנה מאלוהים, הוא חבל משיכה שאם תאחוז בו (תתבונן לתוכו ותלמד ממנו) ותתחיל לצעוד, אתה תחזור חזרה למסלול הכיפי של החיים. לדרך ההרמונית של היקום. כלכך הרבה מתנות אתה מקבל...בר מזל שכמוך : ) מאת אלכס זיו – יוצר מציאות ספרון חדש מס' 1 - איך למצוא את אלוהים...מבלי לחפש אותו. ספרון חדש מס' 2 - הדרך המסוימת
|
