מאמרים > סיפור ההצלחה של שלי                                                                                                          שלח לחבר
                                                                

סיפור ההצלחה של שלי

היום אספר לכם את סיפור ההצלחה של שלי, נערה בת 13 וחצי שכתבה אליי בעקבות סיפור ההצלחה של לאה.

שלי השתמשה בסוד בכדי לזכות במקום הראשון בתחרות כתיבת סיפורים והיא עשתה זאת בגדול!

כבר בגילה הצעיר היא סיגלה לעצמה הרגל יומי של הבעת הכרת תודה ובכך הטמיעה את זה באופי שלה. זוהי השקעה נפלאה בהווה ובעתיד שלה.

לשלי יש דמיון יצירתי שעוזר לה לכתוב סיפורים, אך הפעם היא מיקדה את יכולות הדמיון שלה והצליחה לחוש ולראות את עצמה זוכה במקום הראשון בתחרות. היא הצליחה לחוש את אותם הרגשות החיוביים שהיא תרגיש כאשר היא תזכה בתחרות.

זהו מסר לכך שלשימוש בעקרונות הסוד אין גיל התחלה ואין גיל סיום, התוקף שלהם הוא נצחי.

אפשר להתחיל מתי שרק רוצים...אפילו עכשיו, ברגע זה ממש!

אז ללא עיכובים נוספים...הנה לפניכם הסיפור המלא:

" אלכס זיו היקר ,         

אומנם אני בסך הכל בת שלוש עשרה וחצי, הכרתי את הסוד בפעם הראשונה בתחילת השנה. מאז נכנסתי לאתר ופעלתי לפי המאמרים שאתה כותב.

פעלתי לפי כל מה שכתבת, ופעולת הוכרת התודה כבר טבועה אצלי באישיות , לא עובר יום בו אני לא מודה לכולם ולהכל.

הדבר שהכי רציתי הוא להצליח בתחום הכתיבה - הוקרה, ובדיוק השבוע זה קרה!

לפני שבוע מצאתי פלייר המפרסם תחרות סיפורים, וישר שלחתי את הסיפורים שלי אל התחרות. תליתי את הפרסומת על גבי הקיר, ובכל יום הרגשתי את כל ההתלהבות, השמחה, מחיאות הכפיים, דמיינתי את עצמי זוכה, והרגשתי כזוכה. 

לפני כמה ימים הודיעו לי שזכיתי, ואתמול היה האירוע עצמו בו הקראתי את הסיפור, זכיתי בהוקרה ואף בכסף !.

זה היה הדבר הכי מרגש שעברתי! אני פשוט מאושרת!

ודרך אגב, במהלך האירוע , הכרתי חבר חדש (:  .

אני מודה לך על המאמרים התומכים, העוזרים ומלאי ההשראה, תודה רבה D: ."

ביקשתי משלי שתשלח אלי את הסיפור הזוכה והנה הוא להנאתכם:

הציור שאינו נגמר / שלי סנדלר המכחול משוטט על הדף באלגנטיות הקורנת מחוש היצירה שלך. צורות וקווים מצטיירים על הדף בשילוב של צבעים וגוונים. המכחול עובר על כל נקודה בדף וממלא כל מקום צחור בצבע ססגוני. אט אט הציור מתחיל להתבהר. במרכזו מופיעה נערה בעלת שיער זהוב היושבת על עדן החלון כששמלה לבנה חובקת את גופה. ידיה העדינות נוגעות בקצוות שמלתה, שפתיה מלאות בטעמם של התותים המתוקים ועורה צחור כשלג הקריר. רגליה מונחות בעדינות על הרצפות המבריקות ועיניה הכחולות משוטטות על גבי הנוף המשתרע ממקום הִמצאה.  אתה טובע בשפע היופי הנובע ממנה, כה שלווה, פשוט יפהפייה. בין רגע אתה מחליט להחליף את הרקע הלבן לרקע צהוב ובו השמש מככבת במרומי השמיים וענן נוצה אחד או שניים מעטרים אותה. אתה מושך את קווי שערה הזהוב מטה ומטה כדי להאריך את אורכו ויופיו המלכותי. את כפות רגליה אתה מכסה בנעליים לבנות עם עקב דקיק אשר מופיעה עליהם דוגמת השמלה הצחורה. אתה מניח את המכחול העדין בתוך צנצנת המים וחוקר את הציור שיצרת. קווים עדינים במקומות המתאימים, קווים חדים במקומות האפלים וגוונים חיוורים אשר הענקת לעדן החלון. אתה מביט בציור, מרגיש שמשהו חסר ורואה שהכל מושלם. מה שכחתי? אתה תוהה בליבך ולבסוף עיניך תופסות את המטרה. במהירות מופרזת אתה לוקח מכחול חדש, מטביע אותו בצבע הלבן, מעביר אותו על גבי הציור ומחייך למראה התוצאה. השמיים היו מחוסרים מעופות, אין זה דבר חריג באזורך. בעקבות כל הפעילות הצבאית אשר מתבצעת בכל יום ביומו כל ציפור ונפש חייה כבר עזבו את המקום מזמן. אתה מביט מוקסם ממעוף הציפורים הצחורות, אשר פורשות את כנפיהן וחותכות את האוויר הסובב אותן. החופש שלט בציור, ככל שהשמים היו יותר פתוחים ותפסו יותר שטח מן הדף. שוב עיניך מרצדות על גבי הציור המתבקש ולפתע הינך מבין מה הבעיה המטריפה – אין די מקום לנוף הרחב! . בלי לחשוב שנית אתה מצרף דף נקי חדש, ומתחיל לשרבט את קווי הנוף הרחב, מתעמק בגווני הצל ויוצר המשכיות לציור הרחב. אתה מניח בנקישה אחת את המכחול לצד הציור ומצפה להרגשה המדהימה שתבוא כשתראה את הציור המושלם. כעבור כמה רגעים אתה נדהם מהסניליות שתקפה אותך וחושב על איך יכולת לשכוח דבר כה חשוב? הים ששוכן אחרי הגבעות. בעקבות העובדה שאין לך עוד מקום פנוי בדף אתה מצרף דף נוסף ובו אתה מתחיל ליצור את קווי הים הזריזים. לאחר זמן קצר אתה מחייך למראה הים המדהים ביופיו שיצרת במו ידיך. לפתע הינך נזכר בנוף שאמור להופיע לפני ביתה של הנערה ואז אתה נאנח בהבנה ומשנן בליבך את המשפט – יופיו האדיר של העולם אינו יכול להיכנס לדף אחד ויחיד.

אני מאוד אהבתי את הסיפור.

הכישרון שלה מדבר בעד עצמו דרך יכולת הביטוי, השפה העשירה והזוויות שמהן היא מביעה את הסיפור.

במהלך הקריאה ניתן ממש להרגיש את הסיפור ודמיונו של הקורא נצבע בצבעי הסיפור כפי שהדף הלבן מתמלא בהדרגה ממכחולו של הצייר.

ולענייני הסוד:

מה שלי עשתה כדי להצליח?

אז ראשית כל, יש לה כשרון ואהבה לכתיבה וכמובן סיפורים שהיא כבר כתבה.

אני בטוח שהרצון לשתף את סיפוריה היה קיים במוחה ובליבה מבעוד מועד.

היקום קלט את חלומה וסידר לה הזדמנות באמצעות פלייר שמבשר על תחרות כתיבה. תת המודע כיוון אותה לעבר מציאת הפלייר ואותת לה דרך תחושת האינטואיציה שהיא חייבת להירשם לתחרות.

וכפי שאנחנו יודעים, אסור להתווכח עם תחושה. כשתחושה חזקה מגיעה – יש לפעול.

ואכן היא פעלה ושלחה את סיפוריה לתחרות.

לאחר מכן היא תלתה את הפלייר על גבי הקיר ובכל יום הביטה בו, האמינה ודמיינה שהיא זוכה בתחרות.

ולא רק שהיא דמיינה אלא, היא גם הרגישה את הרגשות החיוביים והנפלאים של הזכייה.

היא יצרה בתודעה שלה זכייה.

אילו זה היה מהלך בתחרות של אתלטיקה קלה, על ביצוע כזה השופטים היו מעניקים לה ציון 10!

אך מכיוון שמדובר "אך ורק" ביישום הסוד : ) ... אני מעניק לה ציון 10 על דרך החשיבה ועל הביצוע עצמו.

הפרס שלה הוא כפול ומכופל, גם זכייה בתחרות וגם הצלחה ביישום עקרונות הסוד כבר בגיל 13 (וחצי).

תודה לשלי על ההשראה דרך סיפור ההצלחה שלה.

מאת אלכס זיו – יוצר מציאות ™

המשיכו לשלוח את סיפורי ההצלחה שלכם בעקבות יישום המאמרים והספרים של אתר הסוד...ותודה לרבים שכבר שלחו.

ניתן לעבוד על נושא זה ואחרים בליווי שירות האימון האישי הטלפוני של אתר הסוד - לפרטים נוספים

או בצורה עצמאית בעזרת הספר "אמונה אקטיבית" - פרטים נוספים והספר "מציאות בהזמנה" פרטים נוספים

 שלח לחבר     להדפסה      הצטרף לרשימת התפוצה                                                                                 

מאמרים קשורים

סיפור ההצלחה של לאה

סיפור ההצלחה של ענת