מאמרים > הסיבה האמיתית למשבר הכלכלי                                                                                             שלח לחבר
                                                                

הסיבה האמיתית למשבר הכלכלי

הסיבה האמיתית למשבר הכלכלי שפוקד את העולם היא אי ציות לשני חוקים רוחניים של היקום.

חוק הנתינה והקבלה ו - חוק הפיצוי.

חוק הנתינה והקבלה אומר בפשטות:

כדי לקבל קודם עליך לתת.

וחוק הפיצוי אומר בפשטות:

אם קיבלת משהו תמורת כלום, חייב לבוא איזון ולכן הדבר יילקח ממך.

הסיבה שחוק הפיצוי "נכנס בנו" במשבר הכלכלי הנוכחי, וכשאני אומר בנו אני מתכוון בכלכלה הגלובלית היא בגלל שהנתינה והקבלה הכלכלית של העולם אינה נמצאת באיזון.

המאמר הבא מקיף ולכן הוא ארוך מהרגיל, הוא מכיל קצת היסטוריה כדי להבין את הנושא בצורה טובה יותר.

אני ממליץ לפנות זמן ולקרוא אותו בקפידה כדי להפנים את המסרים החשובים שהוא מכיל בתוכו.

קריאה מהנה.

בועת הדוט קום

זה קרה לפני כמה שנים כשבועת אתרי "הדוט.קום" נפלה. ההשקעות הרבות בבועת האינטרנט גרמו לעלייה בהקמה של חברות סטארט –אפ וגיוס משקיעים שיסכנו את כספם תמורת "חלום להתעשר מהר" מבלי לתת ערך ייחודי ואמיתי לקהל האנשים בעולם.

הציטוט הבא מויקיפדיה מסביר את הנושא במונחים ארציים יותר:

"בועת הדוט-קום הייתה בועה כלכלית שהתקיימה בין השנים 1995 – 2001. שיאה היה במרץ 2000, כאשר מדד הנאסד"ק עמד על 5132.52 נקודות. במהלך שנים אלה נרשמה בבורסות לניירות ערך עליית ערך מהירה במניות סקטור האינטרנט החדש ובסקטורים הקשורים אליו.

תקופה זו אופיינה בהיווסדותן של חברות מבוססות-אינטרנט רבות. שילוב של צמיחה מהירה של מחירי המניות, ספקולציות של יחידים לגבי ערכן של המניות, וזמינותם הגדולה של כספי השקעות מקרנות הון סיכון רבות יצרו סביבה שבה רבים מהעסקים הללו דחו מודלים עסקיים רגילים והתמקדו בנתח השוק במקום ברווח של החברות. התפוצצות בועת הדוט-קום ציינה את תחילתו של מיתון במדינות המפותחות במהלך השנים שלאחר מכן." (קישור למקור)

גם אני הייתי חלק ממנה וחברת ההייטק שבה עבדתי נסגרה ופיטרה עשרות עובדים.

מה הוביל באמת להתפוצצות בועת "הדוט.קום"?

התשובה היא: אי ציות לחוקים רוחניים.

לחוקים הרוחניים לא אכפת אם אתה עוסק זעיר, בעל חברה, תאגיד או נשיא ארה"ב.

החוקים חזקים יותר מהכל.

מדוע התרחש המשבר הכללי העולמי בשנת 2008?

ניתן למצוא את התשובה בטקסט הבא מתוך ויקיפדיה שמסביר מדוע בועות מתפוצצות:

הגורמים להיווצרות בועות

"על פי רוב נוצרות בועות לאחר הופעתה של טכנולוגיה חדשה או רעיון עסקי חדש, המשלהב את דמיונם של המשקיעים וגורם להם לזנוח את השיטות המסורתיות והבדוקות להערכת שווים של נכסים וחברות, לטובת ראייה אופטימית מדי של הפוטנציאל הגלום בחידוש. כך למשל קרה ב-1687, כאשר משלחת ימית בראשות ויליאם פיפס משתה אוצר זהב ספרדי טבוע בחופי אמריקה. ספקולנטים בריטים מיהרו להשקיע את הונם בחברות חדשות שהוקמו כדי לחפש אוצרות דומים. מיזמים אלה כשלו וגררו איתם למפולת את שוק המניות הצעיר של לונדון. כשלוש מאות שנים לאחר מכן עטו המשקיעים באופן דומה על מניותיהן של חברות אינטרנט בבורסת הנאסדאק, אך רק מעטות מהחברות שרדו את המפולת שבתום הבועה.

אשראי זול

גורם נוסף שבלעדיו לא מתרחשת בועה היא זמינותו של אשראי זול, ונכונותם של בנקאים להקצות אותו ללווים מפוקפקים, שבימים כתיקונם לא היו נחשבים ראויים לו.

בתנאים אלה יכולים הספקולנטים לרכוש את הנכס הבועתי באמצעות כסף שלא באמת שייך להם, ולנפח את מחיר הנכס. כאשר מאפשרים למשקיעים לקבל הלוואות גם כנגד הנכס עצמו (כלומר לרכוש, למשל, מניה ב-100 שקלים ולקבל הלוואה בגודל דומה, כשהמניה משמשת כערבון כנגדה) נוצר מעגל קסמים שיכול לדחוף את מחיר הנכס הרבה מעבר לערכו הריאלי.

טבע האדם

גורם חשוב אחר בהיווצרותן של בועות הוא טבע האדם. מאפיין ידוע של בועות הוא שהן מתחילות בעליית מחיר ראשונית, שבה מעורבים משקיעים מתוחכמים יחסית, הגוררת אחריה עדר של משקיעים מנוסים פחות, הנמשכים אחר הרווחים שמתפרסמים בתקשורת או עוברים מפה לאוזן. רבים מאותם משקיעים טוענים שהם רוכשים את הנכס בידיעה שמחירו גבוה מדי, מתוך כוונה למכור אותו ל"טיפשים גדולים יותר" מהם שיגיעו אחריהם. כאשר מגיע לבסוף השלב שבו טיפש אחרון מחזיק בידו נכס מנופח לאין שיעור, וסופג את ההפסד, אזי רבים מהמשקיעים המתוחכמים יותר כבר הצליחו לממש את אחזקותיהם ברווח גדול, ולחמוק מהמפולת. חוכמה כשלעצמה אינה ערובה להצלחה שכזו: המדען הדגול אייזק ניוטון הפסיד כסף רב בבועת הים הדרומי. לאחר מכן סיכם את חווייתו זו באומרו: "אני יכול לחשב את תנועת הכוכבים, אבל לא את טירופם של בני האדם".(קישור למקור)

ההיסטוריה הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב מפני שאנשים אינם מצייתים לחוקים הרוחניים.

והדוגמא המפורסמת לכך היא:

יום חמישי השחור

יום חמישי השחור מתייחס ל־24 באוקטובר 1929, היום שבו בורסת המניות של ניו יורק קרסה.

הנפילה באה בעקבות השקעות כבדות של מיליוני אמריקאים בבורסה לניירות ערך בניו יורק. השקעה זו גרמה לעליית שערי המניות למחירים מוגזמים ולא מציאותיים, ועלייתם של המחירים עודדה אנשים נוספים להשקיע, בציפייה שהמחירים ימשיכו לעלות. אפילו הבנקים השתתפו ביצירת הבועה הפיננסית הזו, כשסיפקו אשראי זול ומימנו את השקעותיהם של ההמונים בבורסה.

ב־24 באוקטובר 1929, הבועה התנפצה סופית והציבור המבוהל החל למכור את המניות שבידו בצורה היסטרית. 13 מיליון מניות נמכרו במהלך אותו היום, כאשר אנשים ניסו נואשות להיפטר ממניותיהם לפני שהן יהפכו לחסרות ערך. במהלך הימים הבאים נמכרו עוד 30 מיליון מניות, מחירי המניות קרסו, ובכך הפכו מיליוני משקיעים לחסרי כל.

הבנקים אשר הלוו כספים רבים למימון רכישת מניות, מצאו עצמם בחובות כבדים (שכן החייבים לא יכלו להחזיר את ההלוואות שלקחו), דבר שגרם לבנקים רבים להגיע לפשיטת רגל. מיליוני אנשים איבדו את חסכונותיהם, עסקים איבדו את מסגרת האשראי שלהם ונסגרו, וכך הפכו מיליוני אנשים למחוסרי עבודה ופרנסה.

הקריסה החמירה בצורה דרמטית את המצב הכלכלי הרעוע גם כך, והיוותה תרומה משמעותית ל"שפל הגדול". (קישור למקור)

שנת 2008 - ההיסטוריה חוזרת!

ההיסטוריה חוזרת בצורה שונה אך סובבת סביב אותם העקרונות בדיוק.

הפרה של חוק הנתינה והקבלה: לקבל מבלי לתת משהו בתמורה ולתת מבלי לקבל.

מה קורה כשחוק הנתינה והקבלה מופר? חוק הפיצוי נכנס לתמונה.

ובמילים פשוטות:

מי שקיבל מבלי לתת – מה שהוא קיבל יילקח ממנו.

מי שנתן יותר ממה שיש לו, גרם לחוסר איזון, לפירוק במקום לגדילה ולכן הוא לא יקבל חזרה.

ניתן לבחון חוקים אלה אל מול המשבר הכלכלי של שנת 2008:

מתוף ויקיפדיה:

"המשבר הכלכלי העולמי של 2008 הנקרא גם משבר הסאב- פריים (להעניק הלוואות גם ללווים שכושר ההחזר שלהם אינו ברור. לווי סאב-פריים, כלומר שכושר ההחזר שלהם נמוך מפריים).

מקדמת החלום האמריקאי וחוק מקדמת האפס

עידוד מיוחד העניקו חוקים כמו חוק "מקדמת החלום האמריקני" מ-2003, שכוון להקל על תנאי ההלוואה ללווים עניים או בעלי כושר החזר מוגבל  ואחריו חוק "מקדמת אפס" מ-2004 , שקבע כי לווים יוכלו לקבל הלוואות גם ללא תשלום מקדמה כלשהי.

כוונה טובה, ביצוע כושל.

המשבר החל לאחר בעיות אי פירעון של אגרות חוב מגובי משכנתאות, אגרת חוב מגובה משכנתאות הינו אג"ח (אגרת חוב) שנוצר בעידוד הממשל האמריקאי שרצה לעודד קניית דירות בקרב המעמד החלש בארה"ב ובכך להגדיל את מספר האנשים המשתייכים למעמד הבינוני, הכוונה הייתה טובה הביצוע קצת כושל. הממשל האמריקאי אפשר לבנקים להנפיק אג"ח כנגד המשכנתאות שהבנקים נתנו ללקוחותיהם, כלומר במקום שהסיכון של אי החזר ההלוואה יהיה מוטל על הבנק (שלו יש כלים לבדוק את יכולת ההחזר של הלווה) הסיכון נפל על קונה אגרת החוב שמגובה אך ורק במשכנתאות.

מכיוון שהסיכון לא נפל יותר על הבנקים והבנקים הרוויחו המון מה"תיווך" בין הלווה לבין הקונים של אגרות החוב המגובות היה לו אינטרס לתת הלוואות לכל מי שרק רוצה מבלי לבדוק היטב את יכולת ההחזר של המלווים.

מה שקרה הוא שהמוני אנשים לקחו משכנתאות ממניעים ספקולטיביים, שוק הנדל"ן בארה"ב התמלא בעוד ועוד ביקושים עד שאנשים לקחו משכנתאות על דירות שנקנו מעל ומעבר לערך שלהם וכשהגיעה הירידה במחירי הדירות לווים מצאו עצמם עם הלוואה יותר גבוהה משווי הנכנס והעדיפו לא להחזיר את ההלוואה ושהנכס ימושכן. הבנקים שלא רצו להרוס את שמם נשאו ברוב הפסדי העתק שנגרמו כתוצאה מכך אך גופים ומשקיעים גדולים נפגעו גם הם שמצאו את עצמם עם אגרות חוב שלא שוות דבר, הפסדי העתק הללו גרמו לבנקים רבים ולחברות השקעות בארה"ב להגיע לפשיטת רגל. (קישור למקור)

השאלה הגדולה?

האם משבר כלכלי עולמי שכזה הוא דבר טוב או לא?

במבט ראשוני, עכשווי וכואב למפסידים, כמובן שזה אינו דבר טוב.

אך מבחינה גלובלית וראייה לטווח רחוק, זה דבר מצוין.

חוקי היקום יודעים לאפס את היקום בכל פעם שבני האדם מפרים את האיזון וההרמוניה הטבעית של חוקיו.

הדבר המשותף לכל המשברים האלה שהם מבוססים על שקר, על נתינה שקרית, על רצון לקבל משהו תמורת כלום.

המשברים האלה באים ללמד אותנו שעלינו ללמוד כיצד לתת אחד לשני ערך אמיתי, כיצד לתת מתוך היש שכל אחד יכול לייצר כאן לטובת הכלל ולא ליפול "למזימות" וחלומות סתמיים של התעשרות מהירה בשיטת ה – "כלום תמורת משהו".

נכון שהרבה אנשים תמימים נפגעו, והסיפורים האישיים כואבים מאוד.

אך חוקי היקום הם מדויקים והם בסופו של דבר באים לטובתנו ולטובת ילדינו ונכדינו.

לטובת הדורות הבאים והאנושות כולה.

אם חוק הפיצוי לא היה נכנס לתמונה בשנת 1929 ויוצר את המשבר הכללי של השפל הגדול, המצב היה מחמיר כלכך שכל המדינות בעולם היו קורסות באפקט של דומינו.

יש לשים לב שהמשברים הכלכליים בהיסטוריה, תמיד היו כואבים נקודתית ונמשכו מקסימום לאורך כמה שנים בודדות, אך לאחר שהם הסתיימו, התברר שזה קרה לטובה, וזה נתן הזדמנות למחוק דברים שקריים שהיו מובילים אותנו למטה ולהתחיל לבנות מהיסוד דברים אמיתיים יותר, כלכלה יציבה יותר שמושתת על נתינה אמיתית ולא על בועות זמניות שעומדות להתפוצץ לנו בפנים בכל רגע.

גם המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קורה לטובה.

חוק הפיצוי נכנס לפעולה בדיוק בנקודה הקריטית והחשובה.

חשובה מספיק לזעזע את מי שצריך, ומצד שני לא להוריד את כלל האנושות לתחתית.

מה קורה עכשיו בעולם?

מתחילים להסיק מסקנות ולפעול בצורה נכונה יותר.

מהי הצורה הנכונה יותר?

אחריות! ומחשבה תחילה.

אל תיתן למישהו שאינו יכול להכיל את הנתינה שלך.

אם מקור של קבלה רק מקבל ומקבל מבלי יכולת לתת משהו שווה ערך בחזרה, חוק הפיצוי ייכנס לפעולה.

היקום הוא גלגל, הוא מערכת של סירקולציה ועל הסירקולציה הזאת מושתתים החוקים, כשמקור שמקבל, אינו יכול להזרים הלאה נתינה, המקור הנותן יפגע גם הוא בסופו של דבר מפני שהכל נע בצורה מעגלית.

אם תיתן לילד בן 6 מאה אלף ₪...מה הסיכוי שהוא ישתמש בזה בתבונה?

מה הסיכוי שהילד ייצר משהו מועיל, ויוכל להזרים במעגל נתינה משל עצמו שתחזור למקור שנתן את מאה אלף השקלים ויגדיל אותו, כך שבתמורה הוא יוכל להעניק עוד?

אין סיכוי שכזה.

כדי שצמיחה תהיה הרמונית, חייב להיות איזון בין הנתינה והקבלה.

אם אין איזון, חוק הפיצוי ייכנס לתמונה, וזה לא יהיה נעים לתקופה מסוימת, אך לתקופה ארוכת טווח, חוק האיזון מציל אותנו שוב ושוב מקריסה מלאה.

דייל קרנגי אמר:

"כשהחיים מגישים לך לימון, תעשה ממנו לימונדה."

זה משצריך לעשות מהמשבר הכלכלי הזה.

עלינו לקחת את הלימון שקיבלנו ולעשות ממנו לימונדה.

לבנות את תשתיות הנתינה והקבלה בצורה טובה יותר, מבוססת גדילה.

יש ביקום חוק חשוב מאוד, חוק היצירה וההרס שאומר:

מה שלא גדל – נובל.

מה שלא נבנה – מתפרק.

זאת מתמטיקה פשוטה:

2+2=4

   2-2=0

2-4=-2

הסבר לנוסחא:

כשהשתיים נותן למישהו שיש לו 2 נוצר 4.

כשהשתיים נותן למישהו שנמצא ב 2- אז מתקבל 0 יכולת החזר.

כשהשתיים נותן למישהו שנמצא ב 4 – אז נוצר מצב שלילי של 2 –

ככל שנותנים למקור שלא יכול להחזיר נתינה, או להכיל את הנתינה ולהמשיך בסירקולציה, אז בסופו של דבר לכולם יש פחות.

הדרך הנבונה היא לתת לפי יכולת הקיבול וההחזר של המקבל.

זאת הסיבה הראשית למשבר הכללי של 2008, הפרה של איזון.

נתינת יתר, לאנשים שהם "בורות" של וואקום. הם מקבלים אך אינם יכולים להחזיר או להגדיל את הקבלה שלהם לנתינה גדולה יותר עבור שאר העולם.

מהם הלקחים שכל אחד מאיתנו יכול ללמוד מהמשבר הכלכלי?

1. אמת ויושר – יש לספק ערך אמיתי:

אם אתה עוסק בנתינה שקרית מסוג כלשהוא  - מצא עיסוקים טובים יותר.

גם אם השקעת בזה כסף, שעות עבודה וזיעה בבניית עסק מסוג כלשהוא שאינו נותן ערך של גדילה לקונים, התחל לחפש עיסוק ישר יותר שמתאים לחוקי היקום.

התעסק בצמיחה ובגדילה, ביצירת עוד עבור כולם.

כשאתה מגדיל אחרים, אתה מגדיל את כל היקום וכתוצאה גם את עצמך.

ביל גייטס הוא הדוגמא הקלאסית לעיקרון.

האם למישהו בעולם יש פחות בגלל שהוא שילם לחברת מיקרוסופט על מוצריה?

לביל גייטס יש הון של עשרות מיליארדי דולרים, אך האם למישהו בעולם יש פחות כסף בגלל שביל גייטס התעשר?

ממש לא.

הוא הגדיל את היקום, מערכת ההפעלה "חלונות" הגדילה את העולם פי מאות מונים מההון האישי שגייטס קיבל לידיו.

הוא העשיר את העולם.

בזכותו המחשב האישי שנכנס לכל בית ולכל חברה, בזכותו מאות מיליוני אנשים שיפרו את היעילות והאפקטיביות של העסק שלהם. מוסדות לימוד שיפרו את יכולת העברת הלימוד.

מרכזי רפואה, מדע, ספורט, תרבות, האינטליגנציה האישית גדלה בזכות החשיפה לידע איכותי נרחב מכל מקום בעולם.

"חלונות" הביאו פתח לכניסת האינטרנט לחיינו.

למעשה אתה קורא את המאמר הזה עכשיו הרבה בזכות ביל גייטס ודומיו.

כל העולם התעשר והתקדם בזכות אדם שנתן משהו בעל ערך אמיתי.

וכשאדם שנותן ערך אמיתי לאחרים מתעשר, הוא מעשיר את כל היקום בדרך.

ביל גייטס התעשר בגדול ולאף אחד אחר לא נהיה חוסר בגלל זה, להיפך כל העולם גדל בזכות זה.

ומה לגבי שני החבר'ה שהקימו את מנוע החיפוש גוגל?

חברת Google נוסדה ב-27 בספטמבר 1998 על ידי סרגיי ברין ולארי פייג', שני סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד.

שני החבר'ה האלה היום מעשירי העולם, אך האם לך ולי יש חוסר מסוים בחיים בגלל שהם הקימו את גוגל והתעשרו?

לא. להיפך, החיים שלנו עשירים יותר בזכות גוגל. מיליוני עסקים קטנים מפרסמים בגוגל וזוכים ללקוחות שמגדילים את העסק שלהם.

יש לנו זמינות מופלאה לידע איכותי בפחות מ 2 שניות...על כל נושא בעולם, מכל רחבי העולם.

ערך! ערך! ערך!

כשיש ערך, יש נתינה אמיתית, כשיש נתינה אמיתית, חוק הפיצוי עובד לטובתנו.

הוא ידאג לפצות אותנו תמורת הערך האמיתי שאנחנו נותנים ולהגדיל אותנו.

התמקד בערך ולא בכסף

אם אתה נותן ערך אמיתי לאנשים, זה רק שאלה של זמן עד שתגדל.

אנשים יעבירו את השמועה מפה לאוזן (או מאימייל לאימייל)

חוק הפיצוי יעניק לך פיצוי תמורת הערך האמיתי שאתה מייצר לעולם.

ולא מדובר כאן רק על טייקונים כמו ביל גייטס ומקימיי גוגל, אלא על כל אחד ואחת מאיתנו בתחום עיסוקו.

קוסמטיקאית או ספרית שתציע ערך אמיתי ושירות אדיב ומעולה, תגדיל את העסק שלה עד למצב שהיא לא תוכל להכיל יותר לקוחות חדשים והיא תצטרך להעסיק עובדות נוספות.

רואה חשבון שייתן ערך אמיתי ושירות אדיב ללקוחותיו, יעבור במהרה למשרד גדול יותר ויעסיק עובדים נוספים.

אתר אינטרנט שייתן ערך אמיתי, יזכה להמון כניסות ולצמיחה וגדילה.

החוק הזה נוגע בכל מקצוע ומקצוע.

גם אם אתה שכיר, ככל שנתינת הערך שלך תגדל ממקום נקי וישר, גם הבוס הגרוע ביותר לא יצליח למנוע ממך להתקדם, ואם הוא יעשה זאת, הוא יפסיד את העובד הכי טוב שלו ועסק אחר ייהנה ממך ומגישת הנתינה שלך.

כשעבדתי בחברת ההייטק, שוב ושוב נבחרתי להיות לעובד מצטיין, בצבא הייתי חייל מצטיין, בלימודי המחשבים, הייתי תלמיד מצטיין.

למעשה אף פעם לא תכננתי להיות מצטיין, פשוט הייתי מי שאני תמיד ניסיתי לשפר את המקום שאני נמצא בו, גם מבלי שיבטיחו לי טובה או קידום תמורת זה.

תמיד הייתי מוצא את עצמי נבוך כשנבחרתי למצטיין מפני שלא הבנתי מה הביג דיל.

סך הכל אני עושה את העבודה שלי הכי טוב שאני מסוגל, עם מחשבה לשפר ולשדרג את הקיים, ולתת שירות טוב יותר.

זה מה שאני עושה עם האתר הזה ולכן הוא מצליח.

אני מספק ערך אמיתי לחיי אנשים, והחיים שלהם משתפרים בזכות האתר והתוכן הערכי שלו.

תן משהו אמיתי ובעל ערך לאנשים אחרים, ספק להם גדילה וגם אתה תגדל.

אם אתה עובד בחברה שאינה נותנת ערך אמיתי תמורת הכסף שהיא מקבלת – התחל לחפש מקום עבודה איכותי יותר.

כשהחברה הזאת תיפול, נחש מי ייפול יחד איתה?

תבצע סריקה מהירה בכל תחומי עיסוקיך ואם תמצא מקום שלוקח משהו אמיתי ונותן תמורתו משהו שקרי, תפסיק את זה מייד ותשנה את פני הדברים לפני שחוק הפיצוי ייכנס וייעשה סדר עבורך.

והוא תמיד יבוא, אתה יכול לסמוך על הדיוק של חוקי היקום יותר מעל שעון שוויצרי.

תעבוד תחילה עבור היקום וחוקיו, תהיה בהרמוניה איתם ורק אחר כך עבור העסק שלך או המעביד שלך.

2. אל תיתן יותר ממה שיש לך לתת ואל תקבל יותר ממה שאתה מסוגל להכיל.

המשבר האחרון קרה מפני שהבנקים נתנו יותר ממה שיש להם לתת או כמעט את הכל ולמי הם נתנו את זה? לאנשים שאינם מסוגלים להכיל את סכומי ההלוואה שהם ביקשו.

כך נוצר חוסר איזון של קבלה ונתינה וחוק הפיצוי הגיע כדי "לפוצץ את הבועה".

בחייך האישיים ובעבודתך, אל תוציא יותר כסף ממה שיש לך או כמעט את כולו. עליך להוציא בכמות כזאת שתוכל לספוג מצב שלילי של משבר שבו "מה שנתת לא חוזר".

אחד הפתרונות הטובים לכך הוא:

שלם לעצמך ראשון

זהו כלל של עשירים. בכל פעם כשכסף נכנס, הם מפרישים מינימום 10% ממנו לחיסכון עבור יציבות כלכלית.

כך הם מגבים את עצמם עוד קצת ועוד קצת עד שמצטברים שם סכומים שיכולים להגן עליהם בשעת הצורך.

מעבר לזה, כשאתה נותן קודם לעצמך, אתה מגדיל את "היש" שלך וכתוצאה אתה מושך עוד יש.

היש הזה צובר מומנטום תנופה וכח ככל שהוא גדל.

אך שים לב, זה לא אומר שאתה צריך להיות קמצן ולפחד לשחרר כסף.

כסף הוא אנרגיה שנעה בסירקולציה. אתה כתחנת מעבר לכסף, חייב להיות פתוח בשני הצדדים, גם בקבלה וגם בנתינה.

כל פעם שאתה מקבל משכורת, או כסף כלשהוא נכנס, שלם לעצמך ראשון לפחות 10% ממנו לתוכנית חסכון.

התחל בקטן, זה שאין לך עכשיו כסף זה לא תירוץ!

יש לך רק שקל אחד בלבד? שים בצד 10 אגורות ותמשיך ולהגדיל את זה עם הזמן.

אל תיכנס להתחייבות מבלי להיות בטוח שאתה יכול להחזיר אותה

כדאי לך לשבת עם יועץ בנקאי, אפילו עם כמה מהם מבנקים שונים ולבנות איתם רשת הגנה, תן להם לבחון את יכולת ההחזר שלך ובקש מהם באופן מפורש לתת לך את התמונה האמיתית ביותר, כואבת ככל שתהיה או ורודה ככל שתהיה.

זכור שעליך לחיות ביום יום בצורה מכובדת, ולכן על תיכנס לאף התחייבות שתוריד אותך למצב של שפל בחיי היום יום שלך.

אם זהו המצב? חכה בסבלנות.

חפש פתרונות יצירתיים והמשך לבנות את עצמך בצורה בטוחה עד שתוכל להכיל את מה שאתה מבקש.

ההכנסות חייבות להיות גבוהות מההוצאות

תמיד תוציא פחות ממה שאתה מרוויח.

שים לב לטריקים של תשלומים חודשיים...עדיין תצטרך להחזיר אותם.

אתה רוצה לקנות עוד? להוציא יותר? אין בעיה, תתמקד על להכניס יותר, להרוויח יותר.

איך מרוויחים יותר? יוצרים כוונה להרוויח יותר ומתחילים להזיז את "הישבן" וליצור יותר ערך עבור האחרים, עבור העולם.

יותר כסף מגיע מליצור יותר ערך – ערך אמיתי! ערך שיש בו גדילה עבור מי שמקבל אותו.

ומה לגבי המשבר הכלכלי הנוכחי?

מעבר לכל הטיפים שכבר נתתי במאמר הזה, אתן לך טיפ אחד חשוב נוסף:

אל תתמקד בבעיה, התמקד בפיתרון.

והמאמר שזה עתה קראת הוא דוגמא טובה לכך. במקום להתעסק רק בבעיה כפי שהעיתונים, הרדיו והטלוויזיה עושים בכל יום. המאמר נותן עצות פרקטיות ונקודות אור שמובילות לפתרון.

חשוב מאוד להבין את הבעיה, אך לאחר שהיא הובנה, יש להתמקד אך ורק על הפיתרון.

אם הבנת את גורם הבעיה, זהו! אל תתעסק בה יותר.

מעכשיו התחל להתמקד על החיובי, על פתרונות יצירתיים, על שפע ועל קידמה.

שנה את הפוקוס שלך מהבעיה לפיתרון.

אתה נתקל בתוכניות טלוויזיה, רדיו או עיתונים שטוחנים שוב ושוב את הבעיה ומנבאים תחזיות שחורות, תסיט את הפוקוס שלך, תעביר ערוץ "לחיים הטובים", הנח את העיתון עמוק בפח הזבל...ותוודא שזה מספיק עמוק כך שאף אחד אחר לא יצליח להגיע לשם ולקרוא את הכתבות הללו.

אם חברך בא ואומר לך, "שנת 2009 הולכת להיות שנה כלכלית קשה."

תגיד למומחה הכלכלי הזה שהוא טועה בגדול!

לפי הדיווחים שיש לך...

שנת 2009 הולכת להיות שנת שגשוג, השנה הטובה ביותר שחווינו איי פעם!

אני מאחל לך המון שפע ושגשוג עכשיו ובהמשך.

מאת אלכס זיו – יוצר מציאות

חדש - תודעת עושר הספר המושמע (אלכס זיו מקריא את ספרו).

הספר תודעת עושר אינו מציע שיטות של איך להתעשר מהר, ולא מעודד להיות מיליונר ברגע.

הוא לא מציע להפוך "כסף" לאליל, ולא לסגוד לו.

ובהחלט הספר אינו מלמד שכסף הוא הפיתרון לאושר.

מה שהספר מתמקד עליו ומלמד בהרחבה הוא זה:

כיצד לשנות את "תודעת החוסר" שקיימת בתוכנו. כיצד להסיר מחסומים שמונעים מאיתנו לקבל זרימה של כסף שכבר מגיע לנו.

כיצד לזהות ולפתוח מחסומים פנימיים שאנו מציבים לעצמנו ומונעים מאיתנו להתקדם כלכלית.

כיצד לצאת מגישה מנטלית של "עוני ובינוניות מחשבית" לגבי כסף.

הספר אינו בא להוסיף לך מידע מיותר אלא להסיר ממך מידע שגוי שיושב בתודעתך ומונע ממך בצורה מיותרת לחלוטין להתקדם כלכלית בחייך.

  האזן עכשיו לפרק הראשון של תודעת עושר