מאמרים > מכתב מטייוואן                                                                                                                          שלח לחבר
                                                                 

מכתב מטייוואן

שלום חברים, אני רוצה לשתף אתכם במכתב שהגיע אלי הבוקר מטייוואן והעביר לי מסרים חשובים שאני רוצה להעביר גם לכם.

הסיפור על המאסטרית המיוחדת הזאת בעלת החזון לטוב סקרן אותי מאוד ולכן השקעתי את שעות הבוקר בלמידה על פועלה והנה הוא לפניכם...

בזמנו, טייוואן רק התחילה לעשות את המעבר מחברה חקלאית לעירונית, תעשייתית. לממשלה לא היה הרבה כסף ורשת הביטחון הסוציאלית לא מוקמה במקומה עדיין, כך שהיו עניים, חולים ואנשים בודדים בכל מקום.

מאסטר צ'נג יאן החלה את עבודתה בבקשה מכל אחת משלושים התלמידות שלה (בעיקר עקרות בית), לחסוך 50 סנט ביום מכסף המכולת שלהם. היא יצרה קופת חיסכון קטנה מחתיכות עץ במבוק וביקשה מהן לשים את הכסף בקופה לפני שהן הולכות לשוק בכל יום.

למה שנחסוך 50 סנט בכל יום? שאלה אחת התלמידות. האם לא קל יותר לחסוך 15 דולר בחודש?

המאסטרית ענתה, "זה לא אותו הדבר. אם אתה חוסך פעם בחודש, אז אתה מראה את החמלה שלך רק פעם אחת בחודש. אף על פי ש 50 סנט בכל יום הם אינם בעלי ערך רב, אתה זוכה לחוות את רוח העזרה ואהבה לאחרים בכל יום."

בחודש הראשון הן אספו רק 18$. בשנה הראשונה, הן עזרו ל 15 משפחות, או 31 אנשים, וחילקו סכום של 435 דולרים. כך שקבוצת עקרות בית  שנושאות את שקיות המצרכים שלהן כתבו את העמוד הראשון בהיסטוריה של  קרן ה - טצ'ו צ'י.

בהתחלה היו שמועות ואי הבנות לגבי המאסטרית, מכיוון שהיא הייתה רזה והייתה לה בעיה אפילו להאכיל את עצמה, אנשים חשבו שלהוביל את עבודת הצדקה זה משהו שהוא מעבר ליכולות שלה. אולם, המאסטר בחמלה רבה הובילה את תלמידיה דרך אינספור מכשולים. במשך 40 שנה, היא מספקת אושר, מחנכת, עוזרת לעניים, ומורידה מהם את סבלם. כרגע יותר 20,000 אנשים עדיין מקבלים מהארגון תמיכה קבועה.

כוחה של המאסטר, הנחישות שלה והמעשים הטובים נגעו בלבבות רבים של אנשים.

משימת הצדקה של קרן טצ'ו - צ'י אינה כוללת רק עזרה לעניים, אלא גם מספקת סיוע והצלה במקרי חירום.

המשימה שלהם כוללת: סיוע ארוך טווח למשפחות נזקקות, עזרה כספית ברכישת תרופות, סיוע רפואי, עזרה לאסונות, עזרה בקבורה לבודדים ומסכנים ובכל שנה חדשה הם מספקים מתנה כספית ובגדי חורף ומארגנים ארוחת חג צמחונית רבת משתתפים.

בדרכים אלו טצ'ו צ'י מקווים להביא חום ללבבות העניים, הזקנים והבודדים. המטרה הגדולה שלהם היא להביא אור לכל פינה חשוכה בעולם.

הערה: אינני יכול להכיל במאמר הזה את כל העזרה והטוב לב של המאסטרית הזאת...אני חייב לציין שבשיטוט באתר שלה ודרך קריאת הסיפורים וצפייה בתמונות...הייתי פשוט המום מכמות ההשפעה והאהבה שלה ושל הארגון שלה...ממש אין מילים לתאר את הצדיקה הגדולה הזאת...זה ממש מרגש.

לקריאת הסיפורים וצפייה בתמונות: http://www.tzuchi.org/global/about/missions/charity/LTA1.html

המשימה

קרן הטצ'ו צי' (Tzu Chi) נוסדה בשנת 1966 על ידי הנזירה הבודהיסטית מאסטר צ'אנג יאן (Cheng Yen)

ארבעת המשימות העיקריות הם: צדקה, רפואה, חינוך ותרבות.

הארגון הזה בנה בתי חולים, בתי ספר, ועזר למיליוני אנשים נזקקים ברחבי העולם. החמלה של המאסטרית לסבל האנושי הובילה מיליוני מתנדבים לשרת את המטרה הזאת. היא הייתה מועמדת לפרס נובל וקיבלה פרסים רבים על תרומתה לעולם.

המאסטרית מאמינה שהסבל בעולם אינו נגרם בגלל העוני בלבד, אלא גם בגלל העדר של מטרה בעלת משמעות בחיים.

היא מאמינה שהחיים הכי משמעותיים הם של אלה אשר עוזרים לאחרים.

על המאסטרית

צ'אנג יאן, נולדה ב 14 במאי 1937, בעיר קטנה במרכז טייוואן. מאז שהייתה ילדה קטנה היא אהבה להרהר במשמעות החיים.

ביוני 1960 אביה לקה בהתקף לב, לאחר טיפול של רופא הם חזרו הביתה ולמחרת אביה נפטר וזאת מכיוון שהרופא שכח להגיד לה שאסור להזיז את אביה.

מותו הפתאומי של אביה זעזע אותה וגרם לה לתובנות לגבי החיים, מלאה בשאלות היא החלה לבקר במקדש בודהיסטי כדי לקבל תשובות.

בשנת 1961 החליטה להקדיש את עצמה לכל האנושות והפכה לנזירה בודהיסטית.

היא עזבה חיי מותרות ואת כל רכושה מאחור ונדדה ברחבי טייוואן כנזירה במטרה לעזור ולשרת.

המראות של הסבל והעוני וחוסר היכולת של המסכנים לקבל טיפול רפואי הולם גרמו לה ליצור חזון של קרן צדקה אשר תעזור לאנושות להעלים את הסבל מהעולם.

איחוד של לבבות רבים

היה רגע בזמן בניית בית החולים שבו המימון נגמר לה והמצב היה מלחיץ, פילנתרופית אחת הגיעה והציעה למאסטרית תרומה נדיבה שעוברת את הסכום שנדרש כדי להשלים את בניית בית החולים.

למרות שזה נראה  כמתנה משמיים, היא דחתה את ההצעה בנימוס. המאסטרית לא רצתה שבית החולים יהיה רק מקום אשר מציל חיים, אלא גם הזדמנות עבור אינספור אנשים לתת. מתוך אותו עיקרון, היא הייתה נחושה שכל פרויקט, אם זה הקמת בתי חולים, מכללות ומרכזי מחקר יושלמו על ידי מאמץ משותף של רבים, מאשר על ידי יחידים בעלי יכולת.
 

בנייה על אמונה

הקמת בית החולים הייתה אחד מהמבחנים הקשים ביותר עבור המאסטרית. איך היא יכלה לדחות הצעה נדיבה כזאת בזמן שהיא נזקקה לה הכי הרבה?

אולי השאלה העמוקה יותר שצריכה להישאל היא כיצד המאסטרית יכלה להחליט לבנות בית חולים בשווי מיליונים, כשלא היה לה כלום?

אמונה, המאסטרית ענתה. "אמונה בעצמי, שהכוונות שלי הן טהורות. ואמונה באחרים, שבלב של כל אדם שוכנת לה אהבה שרק מחכה שיעוררו אותה." הוודאות שלה שאנשים אשר שותפים לאותו החזון יתרמו את מאמציהם למאמציה אפשרו למאסטרית להצליח בהרבה פרויקטים קשים.

הסיפור של המאסטרית נתן לי השראה לכתוב לכם ולהעביר את המסר קדימה. אני בטוח שרבים מכם יקבלו השראה מהסיפור הזה למעשים טובים ולמיצוי הפוטנציאל האישי שלהם כאנשים טובים ויצירתיים.

תודה לבנימין להט שכתב אליי הבוקר מטייוואן ושימש היום כערוץ לטוב     שלח לחבר