עוברים לדלק ירוק

כשה"דלק" שמניע את המטרות שלנו הוא דלק של בריחה ממשהו, כשזה הוא המניע הנסתר, הציפיות והאכזבות הופכות לחברות טובות מאוד.

אחד הסימנים לכך שאנחנו נוסעים לעבר המטרה שלנו על דלק של "בריחה" הוא ריבוי של עליות ומורדות בדרך.

והסיבה היא מפני שדלק הבריחה דוחק בך מבפנים כבר להגיע ל "חוף מבטחים" ויש לחץ ומתח פנימי מתמשך לאורך הדרך.

כאילו שאתה נמצא על סירת מילוט, וכשהרוח איתך אתה שמח אך כשאין רוח במפרשים והסירה אינה מתקדמת, אתה עצוב, כועס, וחסר סבלנות.

כולנו באופן טבעי רוצים לנוע הלאה ממקומות שלא טוב לנו בהם, אך יש לשים לב למניע הזה מפני שהוא גורם לנו לדרכי פעולה ומחשבה שאינם מיושרים עם הערכים שלנו, עם מי שאנחנו באמת, ומכאן נובעת הבעיה בשיטה הזאת.

כשאתה "בורח" ממשהו, אתה מפוזר במחשבה וכל פתח יציאה נראה כמבטיח עבורך.

לכן חשוב מאוד תמיד לבדוק מהו המניע האמיתי למטרות שלנו.

וזה ממש פשוט לעשות את זה, העניין הוא רק להיות מודע לכך וניתן להשיג את המודעות באמצעות תרגול.

בכל פעם שאתם נמצאים במורד ההר, בסוג של אכזבה מסוימת בהקשר ליעד שאתם שואפים להשיג, התבוננו פנימה כדי לגלות את "סוג הדלק" שמניע את המטרה הזאת.

דרושה כאן כנות והתבוננות אמיתית עד שמגיעים לגורם, ל"מיכל הדלק".

צריך להבין שהרצון להתקדם ממקום לא נוח לנוח, או ממקום שאנחנו לא אוהבים להיות בו למקום שאנחנו כן אוהבים הוא רצון טבעי ומבורך.

אך יש דרך לעשות את זה, מבלי ליפול למלכודת הפאניקה שגורמת לנו לבחור באמצעים שלא כשרים לנו מבחינת הערכים שלנו כדי לנסות להגיע ליעד.

ברוב המקרים כשיש אכזבה כתוצאה מציפייה, אנחנו נוסעים על דלק לא נכון.

כדי להגיע למקום הטוב שלנו, למקום שאנחנו הכי רוצים להיות בו מבלי להתלכלך בדלק מהסוג הזול הזה, עלינו להחליף לדלק הכי נקי והכי משובח שיש, למניע מסוג אחר.

ואת זה אנחנו עושים על ידי שינוי הפוקוס שלנו, תשומת הלב שלנו למקום הטהור שלנו.

אנחנו קודם כל מתיישרים חזרה לנקודת הניוטרל, מתדלקים בדלק מסוג משובח ואז נכנסים להילוך.

הנה השאלות שיש לשאול והדברים שיש לעשות כדי להשיג את זה:

כשאתה מאוכזב, לחוץ או כועס על כך שאינך מתקרב למטרה שלך, שאל:

1. האם אני בורח ממשהו? ואם כן ממה? מהו המניע האמיתי שלי בעניין הזה?

2. האם האמצעים שאני משתמש בהם כדי להגיע למטרה הזאת כשרים מבחינה ערכית עבורי? האם דווקא דרך הערוצים, אנשים, חוויות הללו אני בוחר לעבור כדי להגיע ליעד שלי, ולמה?

3. איזה אפשרויות אחרות קיימות עבורי לפעול בהן (ערוצים, אנשים, חוויות) שכן מתואמים עם הערכים שלי ועם מי שאני? מהי האפשרות שהכי מתואמת עם מי שאני?

בשלב הזה הדלק הלא טוב מנוטרל...

ובשלב הבא אנחנו מתדלקים בדלק איכותי, נקי וירוק את המטרות שלנו.

כדי לעשות זאת עלינו להתמקד על התשוקה שלנו להשיג את מה שאנחנו רוצים לא מפני שאנחנו בורחים ממשהו אלא מפני שהנשמה שלנו צמאה לזה, מפני שהמטרה הזאת מעוררת אותנו ונותנות לנו סיבה טובה לחיות בכל יום וליצור ולהתקדם לעברה.

כאן בדיוק נמצא ההבדל והוא עצום!

היעד יכול להישאר אותו היעד, אך המוטיב חייב להשתנות ממוטיב של הגעה ליעד בגלל בריחה ממשהו למוטיב של הגעה ליעד מפני שזה מי שאנחנו, מפני שהנשמה שלנו תפרח שם.

וכשהמוטיב משתנה ומקבל משמעות אחרת, אנחנו מתחילים לנוע על דלק של תשוקה, של חיים, של אהבה.

וכאן אין תירוצים ואין סיבות למהר יותר מידי או להתאכזב.

מפני שהעשייה עצמה מקבלת איכות אחרת, לא כמות - איכות!

כשאנחנו נעים על דלק של בריחה הפוקוס שלנו הוא על כמות...עד כמה התקדמנו וכמה מהר.

כשאנחנו נעים על דלק "ירוק וידידותי לסביבה" של משמעות, תשוקה, אהבה הפוקוס שלנו הוא על המסע עצמו, על הטיול עצמו וכל רגע בעשייה שקשורה ליעד הזה גורמת לנו לשמחה.

האיכות גוברת על הכמות, החוויה עצמה מספקת אותנו, אנחנו מחוברים להוויה שלנו ומתקדמים קדימה בצעדי ענק מבחינה רוחנית, מבחינה של אושר מהרגע.

וכשאנחנו עושים זאת היעד נעלם ואנחנו כבר שם, בתוך זה לגמרי.

הדרך לשם, מתחילה כאן ועכשיו!

נסיעה נעימה, ותודה שתדלקם דלק ירוק של צמיחה, איכותי וידידותי לכם ולסביבה.

זוהי תחילתה של מהפכה בצריכת האנרגיה שלנו : )

מאת אלכס זיו - יוצר מציאות

 שיתוף - לשיתוף המאמר בפייסבוק

חפשו אותי בפייסבוק אלכס זיו