מאמרים                                                                                                                               שלח לחבר
                                                                

כיצד לדבר לקיר

 

שיתוף  

 

היקום יודע היטב כיצד לעזור לנו להגשים דברים, אך הקטע הוא שהמוח המודע שלנו, אינו מדבר ישירות עם היקום, אלא דרך מתווך, והמתווך הזה הוא תת המודע.

 

לכן, כשאנחנו מספרים ליקום לגבי מה שאנחנו רוצים, אנחנו בעצם מדברים לקיר.

 

הקיר הזה הוא תת המודע, שמכיל מידע משלו על סמך המסקנות שהוא הסיק לאורך השנים.

 

ומה שהוא יודע שהוא יודע, זה מה שהוא מעביר ליקום.

 

בגדול, זאת הסיבה שאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים.

 

מפני שאנחנו מדברים אל הקיר.

 

כדי "לדבר עם היקום" ולשדר לו את מה שאנחנו רוצים, עלינו ליצור בתת המודע שלנו מודל מציאות שונה מזה שקיים בו.

 

הדרך שבה תת המודע מבין דברים, היא שילוב של המידע שמגיע אליו אובייקטיבית מהחושים בתוספת המשמעות הרגשית שאנחנו נותנים למידע הזה.

 

הנה הטריק הערמומי...

 

בגלל שמה שאנחנו רוצים, עדיין לא נמצא שם במציאות הפיסית שלנו, אנחנו משתמשים בטריק קטן ועובדים על תת המודע.

 

אנחנו יוצרים בעזרת הדמיון מציאות מדומה שכאילו מגיעה מהחושים כדי שתת המודע יראה תמונה אחרת לגבי מה "שקורה שם בחוץ"...תמונה שאנחנו רוצים שהוא יראה.

 

תת המודע אינו יודע להבדיל בין המציאות שהחושים שלנו קולטים שם בחוץ, לבין המציאות שהחושים שלנו קולטים כאן בפנים.

 

אם אנחנו לא מבינים את הנתון החשוב הזה, זה יכול לשמש לרעתנו.

 

ואם אנחנו מבינים את הנתון הזה, אנחנו יכולים להשתמש בו במכוון לטובתנו.

 

וזה אומר, שאם אנחנו מסוגלים לדמיין בצורה אמינה סיטואציה מסוימת ולשכנע את החושים שלנו שזאת המציאות, ומצליחים להרגיש את מה שאנחנו רוצים להרגיש כלפי זה, תת המודע יקבל את זה כאמת.

 

כשתת המודע מקבל משהו כאמת, הוא משדר את האמת הזאת ליקום, והאמת הזאת מתחילה להפוך למציאות שלנו.

 

יש טכניקות שונות לעשות את זה, אך המטרה של כולן זהה והיא:

 

איכשהו לדבר אל "הקיר" הזה, כך שהוא יבין ויעביר את המידע ליקום.

 

כדי לדבר אל הקיר בשפה שלו, הנה מה שאנחנו צריכים לעשות:

 

1. לדעת מה אנחנו רוצים באופן הכי ברור ומדויק שאפשרי.

 

2. להתעלם ממה שקורה שם עכשיו בחוץ לכמה דקות, לעצום את העיניים ולדמיין את מה שאנחנו רוצים שתת המודע יחווה, המטרה היא ליצור מידע חלופי אמיתי ככל האפשר באמצעות הדמיון שלנו כך שתת המודע יאמין שהתמונה שאנחנו מקבלים עכשיו היא מה שהוא קולט מהחושים שלנו ברגע זה, שזה מה שבאמת קורה שם בחוץ.

 

3. להרגיש את אותם הרגשות שהיינו מרגישים אילו זה היה באמת אמיתי שם בחוץ.

 

4. לצאת מהדמיון, לחזור למציאות, לתת לעצמינו כיף (היי פייב), או לחייך חיוך ממזרי מול המראה עם קריצת עין ולשמור את זה בסוד בינינו לבין עצמינו...לא לספר לתת המודע שעבדנו עליו.

 

5. אם עשינו את זה כמו שצריך, המציאות שלנו תתחיל להשתנות בהתאם, והניצנים הראשונים יהיו כל מיני סימנים ורמזים ואינטואיציות שימשכו אותנו לעשות כל מיני דברים, ללכת למקומות מסוימים, רעיונות חדשים שנקבל וכו'...מה שעלינו לעשות בשלב הזה הוא להבין שאנחנו במהלך של משחק יצירה עם היקום, ועלינו לשתף פעולה עם המהלכים שמתרחשים ולפעול בהתאם כשנתבקש לעשות זאת.

 

זאת היא הדרך ליצור מציאות, ומי שהבין את זה, יכול כבר עכשיו להתחיל לדבר אל הקיר שלו.

 

אך הפעם, בשפה שהקיר מבין : )

 

מאת אלכס זיו - יוצר מציאות

 

שיתוף    שלח לחבר