מאמרים                                                                                                                               שלח לחבר
                                                                

סיפור ההצלחה של גילה

"בכל פעם כשראיתי נשים בהיריון, הרגשתי את המחסור הזה, שאצלי זה לא יכול לקרות בדרך הטבעית.

אמנם תמיד ברכתי אותן ותמיד התפעלתי מהקסם שקורה בתוכן בלי שתהיה להן מודעות מיוחדת למה שהם עושים וזה פשוט קורה.

הנס הזה של פגישת הזרע בביצית וההפריה ולאחר מכן ההשתרשות וההזנה של העובר ברחם האישה , ההתפתחות והגדילה שלו, יציאתו לאוויר העולם כאשר הוא בשל ומוכן לעולם הנפלא שלנו.

ההריונות הללו נעשים בכל רגע בכל זמן בלי שנשים שמות לב מתי זה קורה. הן לא חושבות על כך, תשומת ליבן נמצאת בעיסוקיהן היום יומיים, הן אפילו לא מרגישות כשזה קורה.

אני לעומת זאת, אפילו מחזור חודשי אין לי, כבר בגיל 24 הודיע לי רופא הנשים שאני סובלת מבלות במערכת הביוץ, הביציות שלי אינן איכותיות ולכן תהליך של קליטה במצב נורמאלי אינו אפשרי.

כמובן שבכיתי המון, העובדה שאיני יכולה להביא ילדים לעולם בדרך הטבעית הייתה כל כך קשה לי.

הפיתרון שהציעו לי הייתה תרומת ביצית בלבד.

מאוד היה לי קשה לקבל את זה שיהיה לי ילד שהוא אמנם יגדל ברחמי, אבל לא יהיו לו תכונות גנטיות שלי, מה שיהיה זה תכונות של אישה שלא נכיר לעולם (תורמת הביציות), ובטח נוכל לזהות את התכונות של בעלי.

כשהתוודעתי לסוד זה היה הרבה שנים אחרי שידעתי שאיני מסוגלת להביא ילדים בדרך הטבעית.

הייתי אחרי 5 שנים של ניסיונות כושלים של תרומת ביצית והפסקה של 12 שנים.

כמובן שקרו גם דברים חיוביים, בתקופת ההפסקה מהניסיונות להרות, אימצנו בארץ תינוקת מקסימה בת חודשיים וחצי  שאפשרה לנו להיקרא משפחה.

כאשר התוודעתי לסוד הבנתי שמה שקורה בחיינו אנו מזמנים והחלטתי לבקש שיהיה לי תינוק משלי בדרך המקובלת.

על ידי תת המודע, להתחבר לעצמי, לזמן לעצמי מחזור בריא כמו לכל אישה, עבדתי על כך הרבה זמן, אך ללא הועיל המחזור לא הגיע.

במקביל נרשמתי לטיפולי הפריה באמצעות במסלול של הדסה עין כרם לתרומת ביציות, מסלול מאוד מסודר ואחראי וכמובן שהכול עובד באופן חוקי.

תמיד שאלתי את עצמי, מה אני מזמנת בתהליך הזה?, האם אני שלמה עם התהליך הזה? הרי בביצית של התורמת יש תכונות וגנים לא שלי, מה התפקיד שלי כאן, להיות היולדת של התינוק של בעלי, האם הנשיאה שלו ברחמי תעשה אותו שלי?

והתחלתי להתבלבל, מה אני רוצה? להיכנס להיריון בדרך הטבעית? או ע"י תרומת ביצית?

הבלבול יצר עיכובים רבים, ואי תאימות בין המהלכים שאני מבצעת למהלכים הפנימיים שהיו לא ברורים, ההיגיון והרגש לא שידרו על אותו הגל – ההיגיון אמר שרק מתרומת ביצית אני אצליח להרות והרגש רצה היריון טבעי מביצית שלי.

העליתי את הרגשות הללו בפורום של אתר הסוד, והחברים המדהימים עודדו, ועזרו לי להבין שאני צריכה לעשות הכול, בכדי לקבל את התוצאה שאני רוצה לקבל, והיקום יפגוש אותי בדרך.  קיבלתי טיפים רבים שקשורים לסוד: לוח חזון, בגדים לפעוטות, פיניתי חדר עבור התינוק וכיועצת פנג שואי שמתי סמלים של פריון כמו רימונים, פסלון של אמא אווזה בהיריון בפינה המערבית שהיא המקום לפריון וילדים. עשיתי טיפולים אלטרנטיביים אצל מטפלת מדהימה: דיקור סיני, כוסות רוח, שיחות מלב אל לב, סגולות מהקבלה לפריון מדיטציות רבות ועוד טיפולים רבים שהצטרכתי לעבור בכדי להשלים עם התהליך שהרגש וההיגיון יהיו מסונכרנים. במהלך הטיפול אפילו חיברתי והלחנתי שיר בנושא שנקרא: "שמחה על הבשורה". ואני גם מבצעת אותו – השיר יצא מדהים ומאוד מרגש.
בדרך להשלמה עם התהליך הגעתי לתובנה מופלאה: בזמן מדיטציה ראיתי דבורה שיושבת על פרח יפהפה ומוצצת צוף, על רגליה השעירות נדבקו אבקנים, היא עפה לשדה אחר והתיישבה על פרח מסוג אחר והאבקנים של הפרח האחר התמזגו אלה לאלה אל רגליה עם האבקנים של הפרח הקודם. היא המשיכה לעוף והחיבורים של האבקנים נשרו מרגליה עם הרוח לארץ וחדרו לאדמה, אני עקבתי אחרי האבקנים וראיתי איך הם משתרשים באדמה, נובטים מהאדמה וצומחים לפרחים יפהפיים.

לרגע לא הבנתי למה זה קשור ואז הגיעה התובנה שצורות חיים נוצרים בטבע: ע"י זיווג, או על ידי מתווך. הדבורה הייתה המתווכת בין האבקנים הזכריים לאבקנים הנקביים, ואמא אדמה הייתה צריכה להזין אותם ולעזור להם להתפתח לפוטנציאל המקסימאלי שלהם, עד לפריחה שלהם.

כך גם אצלנו, חלק מהזוגות יכולים להביא ילדים באמצעות זיווג רגיל וחלקו צריך להיעזר במתווכים חיצוניים שמסייעים בתהליך: הפריות חיצוניות, תרומת ביצית.

הגעתי להשלמה פנימית לתהליך שאני אמורה לעבור, והבנתי שמה שאני צריכה לעשות בתהליך זה להירגע, ולחכות לרגע בו אני אופרה.

לקחו את הזרע של בעלי, הפרו ביצית של תורמת במעבדה, והחזירו אליי אל אמא אדמה.

בבוקר באותו היום, פרשתי את ידיי לשמיים והודיתי על כל הטוב שיש בחיי, על בתי המקסימה שמחכה לי בבית, על בעלי התומך, על הבריאות והשפע בחיינו. ואמרתי שאני פותחת את ערוץ הקבלה ואני מוכנה ומזומנה לקבל את מה שביקשתי, להצליח בהפריה הראשונה וללדת תינוק בריא – כמובן שכל הידע הזה קיים מתוך מאמרים רבים שקראתי. ועל כך אני רוצה להודות לך.

הנס קרה, אחרי שחיכינו 12 ימים שאותם עברתי ברוגע עם סרטים קומיים, ספרים טובים וכמובן ההרגל היומי של כל בוקר, שאני בוחרת מאמר אקראי, שממש מתאים לי באותו היום.

עשיתי בדיקה ביתית וראיתי שני קוים שאומר שאני בהיריון!!!! זו הפעם שהראשונה שאני ראיתי 2 פסים ברורים והשמחה הייתה רבה. התבצעה השתרשות של עובר אחד, ראינו דופק, אנו עוקבים ועושים את כל הבדיקות הנדרשות. פשוט יצאנו למסע של היריון ולידה.

ילדתי את בני בינואר 2010, בלידה טבעית.

תודה לאמא אדמה שמשמשת דוגמה על נתינה אין סופית של יבול, צמחים, עצים ומקשטת בפרחים יפים.

כל התשובות לשאלות מצויות בטבע, צריך רק להתבונן ולחיות בהרמוניה עם חוקי הטבע.

תודה מיוחדת לך אלכס, שאתה מביא לנו את המאמרים הנכונים בזמן הנכון.

מאחלת לכל האמהות הפוטנציאליות, להאמין, לברך את כל מי שבהיריון, לצאת לדרך, לפתוח את ערוץ הקבלה, ולהיות מוכנות לקבל את מה שהן כל כך רוצות: ללדת תינוק בריא. אמן!!!!!!"

תודה רבה לגילה על השיתוף המרגש הזה.

אהבתי במיוחד את "סיפור הדבורה"...ליקום יש דרכים יצירתיות להעברת מסרים.

ברגע שגילה הייתה שלמה לגמרי עם ההחלטה והפסיקה להתנגד, היא נרגעה והייתה במצב של מוכנות לקבל את מה שהיא ביקשה.

כך זה לגבי כל הגשמה, ככל שיהיו לנו התנגדויות פנימיות, אנחנו נחווה התנגדויות חיצוניות.

ברגע שאנחנו רגועים והאנרגיה שלנו זורמת לכיוון אחד בלבד (עם כוון ההחלטה שלנו) אנחנו מוכנים לקבל את מה שביקשנו.

לפני כמה ימים שיתפתי בעמוד הפייסבוק שלי תובנה שיכולה לסכם את זה:

הרגע הנכון מופיע כשאתה נכון.

כך זה קרה במקרה המרגש של גילה וכך זה לגבי כל דבר שאנחנו מבקשים לקבל.

הרגע הנכון מופיע כשאתה נכון.

בהצלחה לכולם והמשיכו לשתף את סיפורי ההצלחה שלכם כדי להעניק השראה לכולם.

מאת אלכס זיו - יוצר מציאות

  שיתוף        שלח לחבר